newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אידיאולוגיה? הליכוד ניצח באמצעות שימוש מפוקפק במידע שלכם

מזה שנים מפעיל הליכוד מערכות טכנולוגיות שמרכזות נתוני הצבעה ועמדות פוליטיות של בוחרים. בעוד מתחריו ירו לכל הכיוונים, הליכוד השתמש במידע הזה לקמפיין ממוקד ויעיל. וזה עבד

מאת:

שבע מפלגות התחילו את הקרב על הקול הישראלי עם מקלות ואבנים ומפלגה אחת היתה מצוידת בתשתית טכנולוגית עילאית: מדינת מעקב בקופסא. מי חשבתם שינצח? כך אפשר לסכם את מערכת הבחירות הזו.

נתניהו באירוע בחירות ברמת גן, ברקע הנחיות להורודת אפלקציית ״אלקטור״, 29 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

נתניהו באירוע בחירות ברמת גן, ברקע הנחיות להורודת אפלקציית ״אלקטור״, 29 בפברואר 2020 (צילום: אורן זיו)

יעיל יותר מאנשי שטח

אם אפשר לנתח את הסיבה שבגינה הליכוד הראה הישג משמעותי ויתרון תחרותי הפעם על שני הסבבים הקודמים, זו שכלול הכלים הטכנולוגים שעומדים לרשותו. וצריך להבין עד כמה. החל משנת 2013 מפעיל הליכוד מערכות טכנולוגיות שנועדו לרכז נתוני הצבעה ועמדות פוליטיות של בוחרים. מסמך שטל שניידר פרסמה בשנת 2013 מעיד על כך שלפחות מסבב הבחירות ההוא, נציגי הליכוד בקלפיות סמנו במערכות ממוחשבות מי הצביע ומי לא כדי לאפשר לנציגים של הליכוד לדרבן את המצביעים שלהם. מאז, הליכוד רק השתכלל. בשלב הראשון, הוא החזיק מאגרים פנימיים על תומכים שלו ומתפקדים כדי לדעת מי לדעתו הם "סוסים טרויאנים". כך איתרו פוסטים של חברי ליכוד שנכתבו לפני זמן רב רק כדי להראות שהם אינם נאמנים למנהיג העליון, ולנסות להדיח אותם.

את אותם כלים הליכוד שכלל. אם בעבר בחירות היו מוכרעות באמצעות השטח (וג'ובים): יש סניפים, וכל מנהל סניף מכיר את החברים בסניף, וכל חבר בסניף מתגייס ומביא 2-3 חברים להצביע איתו, וככה מנצחים בחירות; היום? היום עובדים עם מידע. מידע שווה הרבה יותר. אם אני יודע לנהל את קמפיין הבחירות בצורה ריכוזית, עם מאגרים טובים, אני יודע להשיג את הניצחון גם בלי אנשי השטח. כי הרי אנשי שטח יכולים לערוק יחד עם התומכים שלהם.

הליכוד, מה לעשות, נלחם בנשק של העולם החדש: הוא החזיק מאגרי מידע (שעל חוקיותם עוד ידברו הרבה). המאגרים של הליכוד אפשרו לו לדעת, קודם כל, מי תומך ומי מתנגד. אחרי שהוא יודע מי תומך ומי מתנגד, הוא יכול היה להשתמש בנקודות תרפה של המתנגדים כדי לעודד אותם לא להצביע, או בנקודות של התומכים כדי לעודד אותם להגיע. לדוגמא, בחשיפה של עומר כביר מתוך מאגר המידע של הליכוד שדלף, אפשר לראות כי מנהלי הקמפיין והמאגרים החזיקו מידע על החולשות והחוזקות של כל אחד.

זו כמובן לא הפעם הראשונה שהליכוד החזיק מאגרים מפוקפקים. גם בבחירות הקודמות, הליכוד השתמש בכלים חדשים, כמו הבוט בפייסבוק, כדי להקים מאגר מידע על תושבי ישראל וההעדפות שלהם. גם כשזה נעשה בניגוד לתנאי השימוש של פייסבוק, וגם כשזה נעשה בניגוד לחוק, הליכוד יודע: אם הוא יפגע בפרטיות אף אחד לא יטרח להעניש אותו, ואם יענישו, זה יהיה קנס סמלי (בדמות 25,000 השקלים שיש עתיד נדרשו לשלם במקרה דומה).

"אבל מה כבר אפשר לעשות עם המאגרים האלה?" אתם שואלים, כי העמדה הפוליטית שלכם מגובשת. אבל תחשבו על שני תרחישים אפשריים: הראשון הוא לדכא הצבעה בקרב מתנגדים, והשני הוא משחק מניפולטיבי ורגשי באמצעות המידע. מה זה דיכוי הצבעה? ובכן, ראינו את זה בארצות הברית. אבל נסביר: לצורך העניין, אם אתם תומכי כחול-לבן רכים. כאלה שהצביעו ליכוד כל החיים, אבל מגעיל אתכם ראש ממשלה עם כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים, ואני יודע שלא אצליח להביא אתכם לשלשל פתק "מחל", אני יכול להפציץ אתכם במסרים שידכאו אתכם מלהגיע. החל מקמפיין השחרות נגד בני גנץ שישלח אליכם במסרונים, דרך טענות מניפולטיביות שיגיעו אליכם בפרסומות בפייסבוק מדפים אלמוניים, ועד לכך שאתם תגידו "כולם מושחתים" ולא תגיעו להצביע.

הליכוד חטף מזה מנה הגונה בבחירות הקודמות, פשוט לא באמצעות דאטה, אלא במקלות ואבנים. טל שניידר הראתה איך כחול-לבן הפעילו מבצע שטח בפרלמנטים של בתי הקפה כדי לדכא מצביעי ליכוד מלהגיע. זו השיטה הישנה. לליכוד זה קל יותר: אם אני יודע מי אתה, ואני יודע מי החברים שלך בפייסבוק, ואני מייצר אצלך ייאוש, זה קל יותר.

ראשי כחול לבן, בני גנץ, משה (בוגי) יעלון, גבי אשכנזי ויאיר לפיד, באפריל 2019 (צילום: פלאש90)

קמפיין של מקלות ואבנים מול טכנולוגיה מתקדמת. ראשי כחול לבן, בני גנץ, משה (בוגי) יעלון, גבי אשכנזי ויאיר לפיד, באפריל 2019 (צילום: פלאש90)

כמו שמוכרים אבקת כביסה

מכאן מגיע המשחק המניפולטיבי: אם אני מאמין שאני יכול להזיז אותך טיפה ימינה ולהצביע לליכוד על ידי פרסום של חצאי אמיתות וכזבים, אני יכול לעשות זאת בצורה מפולחת היטב. הליכוד כבר הראה שאין לו בעיה להציג סרטים ערוכים, אז בתיאוריה לא היתה מניעה להציג לאותם מתלבטים רכים מידע חצי-נכון, עיוותים, לשלם עבור קידום של תיאוריות קונספירציה. הרי לא חסר ייצוג הולם לתיאוריות האלו בקרב מאמיני הליכוד שמפרסמים הכל, החל מטענה למאהבת של גנץ מתוך המשרד, ודרך טענות לכך שהאדם עינג את עצמו מול מצלמה וזה החומר שיש לאיראנים מהטלפון שלו. במקביל, העלאת טענות כי השחיתות שמיוחסת לגנץ בפרשת המימד החמישי זהה לשחיתות שמיוחסת לנתניהו, ואם כבר להצביע למושחת, אז למה לא להצביע למושחת עם ניסיון?

בעצם, הכלים הטכנולוגים שעמדו לרשות הליכוד: מיפוי של כל האזרחים יחד עם ההעדפות שלהם, החברים שלהם, החולשות שלהם, מאפשרים לנו לנהל קמפיין אפקטיבי. המתחרים? המתחרים עבדו בשיטת השיגור. הם שלחו מסרונים המוניים, מסרים מוקלטים, כל הדברים שאנחנו יודעים שלא עובדים. אם מישהו רוצה להשפיע על העמדות הוא צריך ללכת קרוב: באמצעות הדאטה.

אותם כלים שגורמים לנו לקנות יותר אבקת כביסה, לבחור לטוס ליעד מסוים בחו"ל על אחרים, או להוציא עוד כסף בקזינו, עובדים. תאמינו או לא, אנשים משלמים הרבה כסף על מידע כי הוא שווה את זה. לא סתם הוצאות השיווק הן כה גדולות.

לכן, אם יש דבר אחד שהכריע הבחירות האלו, זה המידע שלכם. בפעם הבאה? תזהרו עם מי אתם משתפים מידע.

יהונתן קלינגר הוא עורך דין העוסק בתחום המידע.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf