"כולנו רבקה": החיילת שמשיבה מלחמה לשקרי ה-BDS

רבקה רום קיבלה מאות נאצות ואיומים בעקבות פוסט שפרסמה נגדה פעילת חרם, וכעת תובעת אותה באמצעות 'שורת הדין'; "הסתה יכולה להיות נשק הרסני"

רבקה רום במהלך שירותה הצבאי וחלק מהודעות הנאצה שקיבלה | דובר צה"ל, צילום מסך

לפני כשנתיים, רבקה רום החלה להבחין בדבר מה מוזר בחשבון הפייסבוק שלה. זה התחיל בזרם של הודעות נאצה קשות המכוונות נגדה באופן אישי מאנשים שכלל אינה מכירה, שהלך והתגבר בכמות ובעוצמת השנאה. לאחר שביררה את מקור ההודעות הסתבר לרבקה כי פעילת BDS אמריקנית-פלסטינית בשם סוהיר נפאל פרסמה את תמונתה מימי שירותה הצבאי, ולצידה סיפור על כך שרבקה היא בין האחראים למות מפגינה מירי צה"ל במהלך ההתפרעות האלימה של "צעדות השיבה" שנערכו אז בגבול עזה.

במהרה, הפוסט השקרי הגיע לתפוצה אדירה ברשתות ובהתאם חומרת האיומים שקבלה רבקה, שבכלל השתחררה מצה"ל ארבע שנים קודם לכן ולא שירתה באזור הדרום, קפצה כמה מדרגות. רבקה החליטה להשיב מלחמה ולספר לעולם את האמת, והגישה לאחרונה באמצעות ארגון 'שורת הדין' תביעת דיבה בסך 6 מיליון דולר נגד סוהיר נפאל.

חלק מהאיומים שנשלחו לרבקה

בשיחה עם 'מידה' מספרת נשיאת הארגון עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר על השתלשלות העניינים. "אחרי שהסיפור של רבקה נחשף ברשתות, היא פנתה אלינו לפני מספר חודשים כדי לראות אם יש אפשרות להילחם בדבר הזה כי הוא פשוט לא נגמר. גם שנה וחצי אחרי שהחל הסיפור היא ממשיכה לקבל הודעות נאצה".

לדברי דרשן-לייטנר, למרות שבדרך כלל ב'שורת הדין' עוסקים בעיקר בתביעות נגד גורמי טרור שונים או בנושאים הקשורים לבית הדין הפלילי בהאג, "נכנסו גם לתחום הזה במלוא העוצמה כי אנחנו מזהים שאויבי ישראל מתחילים להשתמש בנשק לא-קונבנציונלי אבל חמור לא פחות של שקרים והסתה".

את רואה בשיטות האלה של ה-BDS סוג של כלי נשק?

"זה בהחלט נשק לכל דבר ויש כאן מלחמה לכל דבר. תנועת החרם, הלוחמה המשפטית והאישומים ב"פשעי מלחמה" הם נשק לא פחות קטלני והרסני מאשר הטרור, ולפעמים קשה יותר להתמודד איתו כי הוא נמצא בזירה הלגיטימית והלא-אלימה לכאורה שמוגן על ידי חופש הביטוי".

איפה נמצא הקו שבין חופש ביטוי לבין הסתה?

"חופש הביטוי מרשה לכל אדם לומר כל שעל ליבו ללא הגבלה ובלבד שאינו מסית לאלימות קונקרטית. לחופש הביטוי מלכתחילה אין גבולות והוא זוכה להגנה רחבת היקף, אבל בדיעבד אם הדברים שאמרת הובילו לפגיעה או מעשה נגד מישהו אז יש לזה מחיר שקבוע בחוק, ויש לנפגע אפשרות למצות את הדין. לכן אנחנו תובעים את מפיצת הפוסט בתביעת לשון הרע".

עוד מוסיפה דרשן-לייטנר כי לפי הדין צה"ל כארגון או ישראל כמדינה לא יכולים להגיש תביעת דיבה, אבל אנשים יחידים יכולים. "כאשר סוהיר נפאל טענה שרבקה רוצחת פלסטינים תמימים במהלך שירותה בצה"ל אז מן הסתם אין בזה שמץ של אמת. על הוצאת הדיבה הזו רבקה יכולה לתבוע, ובוודאי אחרי הנזק שנגרם לה מאינספור הודעות נאצה ואיומים ברצח שספגה במשך שנים בגלל השקר שהופץ נגדה".

את יכולה לספר קצת על התחושות של רבקה עצמה בתהליך?

"בהתחלה, כאשר רק החלו להגיע כל הודעות הנאצה רבקה לא הבינה כל כך את המשמעות. היא התייחסה לזה בשווין נפש והייתה בטוחה שהכל יחלוף במהרה. אבל כשהאיומים המשיכו להצטבר, כולל איומים ממשיים ברצח, היא התחילה לחוש פחד אמיתי. צריך להבין שמדובר בבחורה שעלתה לארץ כדי לשרת בצבא, פועלת המון למען זכויות אדם, מאמינה בדו-קיום ומתנדבת בארגונים שונים לסיוע הומניטרי בארץ ובעולם. זה קצת מוזר שמכל האנשים הסיפור הזה קרה דווקא לרבקה רק בגלל היותה אזרחית ישראל ששירתה בצה"ל".

במקביל לתביעה שאמורה להתנהל בקרוב בקליפורניה, ב'שורת הדין' יצאו בימים האחרונים גם בקמפיין רשת לתמיכה ברבקה והעלאת מודעות לסיפורה תחת הכותרת 'עולים על מדים – לא מפחדים'. "הסיפור של רבקה הוא הסיפור של כולנו, ומה שקרה לה יכול לקרות לכל חייל ואפילו לכל ישראלי או יהודי שיעלילו עליו עלילת דם", אומרת דרשן-לייטנר. "לכן פתחנו בקמפיין בו אנשים מעלים תמונות שלהם במדים מתקופת השירות הצבאי במטרה לומר שכולנו למעשה רבקה, וזה תפס תאוצה אדירה וזכה למאות אלפי חשיפות תוך ימים ספורים".

את רואה את המקרה של רבקה כחלק ממגמה אנטי-ישראלית במערב?

"יש בהחלט מגמה של אנטי-ישראליות שצוברת תאוצה בשנים האחרונות, כאשר תנועת החרם שמלכתחילה הייתה נגד ישראל ובהמשך קיבלה צביון אנטישמי התחילה להגביר את מאמצי הדה-לגטימציה תחת הנהגת הרשות הפלסטינית. מאחר שהם פונים למרכיבים מאוד רגשיים כמו זכויות אדם ומניעים הומניטריים לכאורה הם זכו לאהדה גוברת ברחבי העולם, במיוחד בקרב צעירים בקמפוסים".

עו"ד דרשן-לייטנר | שורת הדין

עד כמה תנועת ה-BDS אכן גורמת נזק ממשי לישראל?

"ניסיונות החרם לא גורמים נזק כלכלי של ממש למדינה, מכיוון שהם בדרך כלל מתמקדים בחברות קטנות, אבל התנועה כולה בהחלט גורמת שינוי בתודעה הציבורית כלפי ישראל וזה נזק משמעותי. המקרה של רבקה הוא בדיוק דוגמה מובהקת לאופן בו פוסט אחד בפייסבוק יכול להגיע למיליוני אנשים שקוראים שקרים על חיילי צה"ל שרוצחים תינוקות, ואף אחד לא שואל האם זו האמת או מנסה לבדוק את העובדות מכיוון שהדבר כבר התקבע בתודעה שלהם. הם אפילו לא מסתירים את האנטישמיות והשקרים נגד ישראל ויהודים, ובדבר הזה אנחנו צריכים להילחם".

איך אפשר להיאבק ביעילות מול המגמה הזו?

"אני חושבת שהמדינה צריכה לתמוך בתביעות כמו שהגשנו בשם רבקה. המדינה כן מנסה לתמוך בפעילות הסברה ודרך שליחים שונים בקמפוסים שמספרים על כמה ישראל טובה ויפה, אבל בסוף מה שירתיע אנשים כמו סוהיר נפאל מלכתוב שקרים נגד צה"ל ונגד חיילים זו התביעה המשפטית והנזק הכספי שעשויה להיגרם לה. הראיה לכך שהיא מיד ירדה למחתרת והפכה את דף הפייסבוק שלה לפרטי. כאשר גובים מחיר אישי מאותם פעילים אז יש להם מה להפסיד וממה לפחד. בקרבות רחוב אתה משתמש בכל נשק שיש לך והכלי המשפטי הוכיח את עצמו ככלי יעיל מאוד. לכן אני קוראת לכולם לבוא ולהצטרף לקמפיין ולעמוד מאחורי רבקה".

לחצו כאן לדף הקמפיין או חפשו ברשתות החברתיות את התיוג #הסיפורשלרבקה


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. ועוד איך אפשר להלחם בנוכלי הסמול באמצעים משפטיים.

    לכל הליך משפטי, יש אפשרויות סיום שונות (להציג את גלגלי המשפט כגלגלי צדק, מצחיק בדיוק כמו מכחיש השואה המזדקן שהסמולנים מצאו), אך כיוון שמדובר בהליך שאמור להתנהל בקרוב בקליפורניה – במקרה של זכייה, סוהיר נפאל תצטרך למכור גם את האספלט, שהרשויות שמו עד מערתה, כדי לממן את התשלום לרבקה.

    זה רק אצלנו, נוכלי הסמול שמצאו בפורים גלימות – מזכים את מוחמד בכרי (וזה רחוק מדוגמא יחידה). בעולם, הדוברים של הרוצחים הערבים, כבר שילמו לא מעט כסף וימשיכו לשלם וטוב שכך.

    בהצלחה לרבקה ולניצנה 🙂

  2. בהצלחה וכל הכבוד ללוחמות האמיצות בהסתה!

    חבל שהחוק הבינ״ל לא מאפשר למדינה ומוסדותיה להגן על עצמן בעצמן.

  3. תושבי הדרום סובלים מירי רקטות מדי יום ביומו, כדבר שבשיגרה, ואין אף אחד שמדווח על כך בשום ערוץ תקשורת, זה נסתר לחלוטין מאוזני ועיני הציבור, גם אמצעי התקשורת הימנית וגם אמצעי התקשורת הרגילים, כלומר השמאלנים, מעלימים עין מהמתרחש שם, עבורם יש מלחמה יום יומית, מלחמה שבה רק הם סופגים. והממשלה בוחרת להפקיר אותם לגורלם.
    לי יש הצעת פתרון פשוטה כיצד להיפטר מהאיום מהעזה, בלי לערב את צה"ל, ובלי לפגוע בחסרי הגנה.
    לחדול מלספק מזון ומים וחשמל לתושבי הרצועה, לתת להם להתפגר שם במשך כמה זמן, שיאכלו מצדי אחד את השני, ואז כעבור חודש ימים, אין יותר עזה בלי לירות כדור אחד.
    בגטו עזה חיים בני אדם, מצטער, בעיני הם לא ממש בני אדם, הם תתי אדם.

  4. פלשתינית?

    לכתב הנכבד, נא לדייק.
    שים לב לדבריה של רבקה בסרטון שצרפת לכתבה. מקור ההכפשות הוא: "פעילת BDS אנטי ישראלית".

    אין דבר כזה "פלשתינים", וגם אם יש, אז חלק גדול מהיהודים בארץ ישראל פלשתינים.
    לא יותר פשוט לכתוב "ערבייה אנטישמית", מאשר לנסות להיות פוליטקלי קורקט בכפייה?