עמותות וארגונים שונים נקלעו לקשיים בשל המצב, אך דווקא מיזמים חברתיים מצופה להטות שכם ולא להידחף לראש התור של מענקים ממשלתיים
'מנהיגות אזרחית', ארגון הגג של המגזר השלישי והחברה האזרחית בישראל, מוביל בימים אלה קמפיין לפתיחת קרן חירום למענקי סיוע מן המדינה בסך של לא פחות ממיליארד שקלים עבור ארגוני המגזר השלישי. במסגרת המאבק, דורשים מנהלי הקמפיין "השוואת תנאים למגזר העסקי" ומענקים "שיעמדו בהלימה לצרכי השטח ולפגיעה החמורה" בתשתית החברתית של ישראל. "לא נעצור עד שנגיע לשם!", הם ספק מצהירים ספק מאיימים.
לארגוני החברה האזרחית אכן יש תפקיד חשוב ולעתים אף קריטי במדינת ישראל, אך לא בטוח שהדרך הנכונה מצדם היא לפעול באמצעות דרישה לקבלת מימון ממשלתי בעיצומו של משבר כלכלי ובריאותי כה חריף. ראשית, לפחות בזמן משבר הקורונה יש מגזרים קריטיים יותר, בראש ובראשונה שירותי הרפואה – לכל בר דעת ברור שהמשבר יחלוף רק אם מערכת הבריאות תדע להכיל ולטפל בכל החולים. ללא עמידה בתנאי הכרחי זה, מדינת ישראל והמשק כולו ימשיכו להיות משותקים.
מגזר נוסף שנפגע אנושות הוא המגזר העסקי, ובכלל זה ענפים שלמים ששותקו כליל: תיירות, מסעדות, מסחר, הלבשה ועוד. מכיוון שהמגזר העסקי הוא לב ליבו של המשק, חובה תהיה על מקבלי ההחלטות לדאוג לחזרה לשגרה מהירה ככל שניתן של מגזר זה. לאלה יש להוסיף מערכות ממלכתיות נוספות, דוגמת מערכת החינוך ומערכת הרווחה, שתפקודן בזמן המשבר נפגע קשות. כשתגיע השעה, על הממשלה יהיה לדאוג כי מערכות אלו יחזרו לתפקד כבשגרה. מכיוון שלא מעט ארגוני חברה אזרחית מספקים שירותים למערכות אלה, טיפול ראוי בהן הוא שיאפשר גם למגזר השלישי להתאושש בהדרגה.
https://www.facebook.com/manhigut.ez/videos/3224370594241058/
שנית, דרישת מובילי הקמפיין להשוואת תנאים למגזר העסקי ממחישה את חוסר ההבנה של שרשרת המזון בכל משק כלכלי בר קיימא – ללא מגזר עסקי משגשג לא יהיו הכנסות למדינה, ולא תהיינה תרומות מפילנתרופים ואזרחים מן השורה לחברה האזרחית. לא המגזר הציבורי ולא המגזר השלישי יוכלו להתקיים ללא מגזר עסקי מתפקד. יתרה מכך, כבר היום המגזר השלישי תורם למשק באופן מוגבל יחסית. על פי מנכ"ל בית הנשיא הראל טובי, במגזר החברה האזרחית מועסקים 14% מהעובדים במשק והיקף הפעילות הכלכלית בו הוא 6% מהתוצר.
המשמעות הכלכלית ברורה: מדובר במגזר שתרומת העובדים בו למשק נמוכה מאד ביחס ליתר המגזרים. ניתן לתלות את התרומה הנמוכה במשכורות הנמוכות היחסית בסקטור זה, אך מצד שני מדובר על מגזר שחלק נכבד מהתוצר שלו מיוצר לא על ידי העובדים אלא גם בזכות מתנדבים המהווים כוח עזר משמעותי. אגב, עובדות אלו לא הפריעו למנכ"ל בית הנשיא לתמוך בדרישות הקמפיין. במאמר מוסגר ראוי לציין כי המגזר הציבורי (ובכלל זה בית הנשיא) הוא זה שצריך להתאים את עצמו ראשון למצב הכלכלי החדש בו כמות ההכנסות של המדינה צפויה לרדת באופן משמעותי ולקצץ בהוצאותיו, אם בהורדות שכר, אם בסגירת פרויקטים מיותרים, אם בצמצום פעילות לא הכרחית, ואם בהפחתת עול הפנסיות התקציביות.
גם במציאות משברית כמו זו שאנו חווים כיום, חברה אזרחית אחראית צריכה לדעת את מקומה בשרשרת המזון הכלכלית – קודם לסייע למגזר העסקי ולמערכות ציבוריות חיוניות, ורק אז להתפנות לאתגריה של החברה האזרחית. ראוי לזכור – חברה אזרחית אמורה לספק פתרונות לסוגיות שונות, לא לייצר בעיות חדשות. אין הצדקה לחברה אזרחית אם היא לא מבינה כיצד היא חלק מהפתרון למצב, ולא עוד בעיה שרובצת לפתחם של מקבלי ההחלטות. החברה האזרחית היא לא עוד סידור עבודה למי שלא מצאו לעצמם פרנסה טובה יותר במגזר הפרטי או הציבורי. החברה האזרחית היא שליחות, והשליחות הזו חייבת להיות מחוברת למציאות.
לכן, על כל ארגון חברה אזרחית לחשוב כיצד הוא מסייע למדינת ישראל ואזרחיה בשעה קשה זו; כיצד הוא נשאר רלוונטי בתקופת משבר הקורונה ולאחריו, כיצד הארגון מייצר לעצמו מודל פעילות בר קיימא שכיאה לארגון לא-ממשלתי אינו מבקש להסתמך על מענקים ממשלתיים; כיצד הארגון מצליח להרוויח את מטה לחמו בזכות השירותים שהוא מספק באמצעות גביית תשלום, גם מהאזרחים הנהנים ממנו ובמקרים מסוימים גם מהממשלה; וכיצד הארגון נעזר ברוח ההתנדבות המפעמת בעם כדי לנווט את העשייה באופן מקצועי ומנוסה. אחרי הכל, המנוע הרעיוני מאחורי החברה האזרחית הוא היוזמה האישית של האזרחים. אסור לשכוח את זה גם לא בזמן משבר בקנה מידה עולמי, ואולי בעיקר לא בזמן משבר כזה.
עדי ארבל הוא מנהל הפורום לחברה האזרחית
איך פעילות כלכלית מהווה מדד למגזר השלישי? למה היקף הפעילות הכלכלית הוא מדד קביל ליעילות וחשיבות המגזר השלישי?
פעילות כלכלית יכולה לשקף עבודה יעילה, בטח אם מדובר על מימון מדינתי. לכן היא מדד, גם למגזר השלישי. גם אם לא המדד היחיד.
הגופים הטובים האלה נישענים על תרומות בעיקר מעסקים, ועבודת מיתנדבים. מעצם שיטת העבודה בקשת סיוע מהמדינה לא במקום.
אכן. עם זאת, אין בעיה לקבל כסף מהמדינה, אם מדובר בעבור שירותים הניתנים בפועל. לא כתרומה או כסיוע. כן אפשר לשקול הלוואות בתנאים נוחים, בדיוק כמו שניתן לשקול זאת עבור עסקים פרטיים.
גיל מדובר על תפיסה שלא מיושבת עם המציאות בישראל כבר שנים רבות. חלק ניכר מהתקצוב למגזר השלישי בישראל כבר עשורים (ברמה של עשרות אחוזים) הוא מתקציב המדינה. בכמה אופנים: הפרטה של שירותים חברתיים שמועברים לאחריות עמותות, תמיכות של המדינה בפעילות חברתית שהמדינה רואה לנכון לעודד ורכישת שירותים (למשל כאשר עובדי מדינה עוברים הכשרות על ידי עמותה בתחומי ההתמחות של העמותה כדי לשפר את השירות הציבורי).