כותב ב'ניו יורק טיימס' בעד הסכם הגרעין התגלה כסוכן איראני. הפרשה מושתקת ע"י העיתון

קאווה אפרסיאבי, הוצג לקוראים כ"פרופסור", "מומחה" ו"חוקר" כשהגן על משטר האייתולות, אבל נחשף כסוכן של המשטר. מבחינת ה'טיימס' אין צורך להביא זאת לידיעת הקוראים

קאווה אפרסיאבי. צילום מסך מתוך יוטיוב

באפריל 2017, פרסם הניו יורק טיימס מאמר מאת "המנהיג הפלסטיני והפרלמנטר" מרואן ברגותי, שכתב שם שהוא מרצה מאסרי עולם רבים בישראל לאחר שהיה נתון ל"משפט ראווה פוליטי".

ליז ספייד, העורכת הציבורית של ה'טיימס' דאז, נזפה בעיתון שלה על כך שלא חשף לקוראיו שבית משפט ישראלי הרשיע את ברגותי בחמישה אישומים של רצח ובחברות בארגון טרור. לבסוף, נוספה הערת עורך בתחתית המאמר שיידעה את הקוראים לגבי הרשעותיו של ברגותי והודיתה בכישלון לספק הקשר ראוי למאמרו.

אבל זה היה ב-2017, ומאז רבות השתנה בעיתון. הוא כבר אינו מעסיק עורך ציבורי. חודש בלבד לאחר שספייד פרסמה את ביקורתה, ה'טיימס' הראה לה את הדרך החוצה. כיום, כבר לא רואים שם צורך לעדכן את הקוראים בנוגע לפרטים ביוגרפיים לאחר שהתברר כי המידע שסופק לקוראים אינו מספק.

קחו לדוגמא את המקרה של קאווה אפרסיאבי. הוא כתב ל'ניו יורק טיימס' שני מאמרים על תכנית הגרעין האיראנית, אשר מציגים דעה אוהדת לרפובליקה האסלאמית. בעיתון צוין כי אפרסיאבי הוא חוקר מדע המדינה ופרופסור לשעבר באוניברסיטת טהרן, מומחה ליחסי החוץ של איראן ויועץ לשעבר לצוות המו"מ הגרעיני האיראני.

לפני כשבועיים, משרד המשפטים האמריקני חשף את אפרסיאבי כסוכן בלתי רשום של הממשלה האיראנית. הרשויות עצרו את אפרסיאבי והאשימו אותו בעבירות על החוק לרישום סוכנים זרים (FARA). לכאורה, מאז שנת 2007 הוא קיבל 265,000 בתמורה לפעילות שתדלנות לטובת איראן.

"כל מי שעובד לקדם את סדר היום של ממשלה זרה בתוך ארה"ב נדרש לפי החוק להירשם כסוכן זר של אותה מדינה", משרד המשפטים ציטט את עוזר מנהל האף-בי-איי:

מר אפרסיאבי מעולם לא חשף לחבר קונגרס, עיתונאים או אחרים בעלי תפקידי השפעה בארצנו שהוא מומן על ידי הממשלה האיראנית על מנת לצייר תמונה חיובית באופן כוזב של אותה מדינה. חוקינו מיועדים ליצור שקיפות ביחסי החוץ, והם אינם שרירותיים או ניתנים לכיפוף. כפי שהפעולה מהיום מדגימה, אנו נאכוף אותם במלואם כדי להגן על הביטחון הלאומי שלנו.

בהתחשב בכך שבעת פרסום המאמרים כנראה לא היו עורכי ה'ניו יורק טיימס' מודעים לכך שהוא עבד עבור איראן בתשלום, צצה שאלה חשובה: באיזו מידה לכלי תקשורת יש מחויבות לבחון את הרקע המסופק להם על ידי כותבי מאמרי דעה?

חשוב מכך, מטרידה ביותר העובדה שכשבועיים לאחר שנחשף המידע החשוב על אפרסיאבי, העיתון טרם התייחס לכך. הוא לא פרסם ידיעה או הצהרה הנוגעת לכך שמי שכתב אצלו נעצר באשמת היותו סוכן בלתי חוקי איראני. בנוסף, הוא לא הוסיף כל הערה לטורים של אפרסיאבי כדי ליידע את הקוראים על האישומים.

וכך מבחינת קוראי ה'טיימס', אפרסיאבי היה ונשאר משקיף עצמאי ובלתי תלוי.

הגרסה המקורית והמלאה של המאמר פורסמה לראשונה באנגלית באתר CAMERA. עיבד ותרגם לעברית: שלומי בן מאיר.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות