בסרטון לציון 'יום חופש המידע' טען היועמ"ש כי "משטר דמוקרטי מבוסס על זכות הציבור לדעת", אך הוא עצמו חותר כל העת תחת אותו בסיס ממש
יום חופש המידע הוא יום חג לדמוקרטיה במדינת ישראל. משטר דמוקרטי מבוסס כידוע על היכולת של הציבור לדעת מה הם מעשי השלטון, ולא בכדי זכתה הזכות למידע למעמד חשוב גם בפסיקה, גם בחקיקה, והיא עומדת בעצם כזכות חוקית בפני עצמה…הדבר נעשה בזכות העבודה המאומצת של הרשויות השונות לפעול למען העמדת המידע לעיני הציבור בצורה הטובה ביותר
..ישנן עוד יוזמות חשובות בתחום הזה שכולן מכירות בצורך להעמיד מידע נגיש ככל האפשר לציבור…אנחנו אחראים על כך שחוק חופש המידע יושם ברצינות הראויה על ידי הרשויות השונות, וזאת לאור החשיבות הרבה שכולנו מייחסים לו ובדגש על החשיבות שלו לחיזוק אמון הציבור בשלטון"
במילים נרגשות אלה ציין אמש אביחי מנדלבליט את "יום חופש המידע" בסרטון לא מושקע במיוחד שפורסם בדף הפייסבוק של משרד המשפטים. לכאורה מדובר ביוזמה חביבה לכבודה הצליח מנדלבליט לפנות כמה דקות מסדר יומו העמוס בתפקידו הכפול כיועמ"ש וכממלא מקום פרקליט המדינה, אך היה זה בלתי אפשרי לפספס את האירוניה המתפקעת הן בדברים האמורים ובמיוחד בזהותו של הדובר, שבעצמו כנראה הבין את האבסורד שבמצב ובקושי הצליח להישיר עיניו למצלמה.
לא, זו אינה פארודיה או סאטירה. אותו אביחי מנדלבליט שבמשך שנים מסתתר מאחורי צווי איסור פרסום שהוטלו על פרטים הנוגעים לחלקו וחקירתו במסגרת 'פרשת הרפז', ומונע בגופו כל ניסיון לגלות מה באמת התרחש בנבכי אחת הפרשות החמורות בתולדות המדינה, כעת מספר לאומה כולה על חשיבות זכות הציבור לדעת; אותו מנדלבליט שסירב לבקשת 'מידה' לחשוף האם נפגש עם דנה ויס לפני ראיון הרחוב המפורסם בתירוץ ש"מסירת מידע עלולה לפגוע בעבודת הרשות הציבורית באופן שגובר על האינטרס הציבורי", כעת מדגיש את הצורך לפעול למען העמדת מידע לציבור; אותו מנדלבליט ממש אשר דחה כל בקשה לחקור את ההדלפות מחקירות ראש הממשלה בתירוץ כי "לא קיים חשד קונקרטי מספיק", כעת מטיף לנו על דמוקרטיה המבוססת על "יכולת הציבור לדעת מה הם מעשי השלטון".
ברכת ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה ליום חופש המידע
יום חופש מידע שמח ומוצלח 📢
Posted by היחידה הממשלתית לחופש המידע on Tuesday, May 19, 2020
אבל מנדלבליט הוא רק סימפטום אחד לבעיה הרחבה יותר שמאפיינת את המערכת אליה הוא שייך. מערכת המשפט בישראל, הנוהגת לדרוש מכל אדם או גוף ממשלתי אחר את הסטנדרטים המחמירים ביותר בכל הנוגע לשקיפות ומנהל תקין, מתגלה פעם אחר פעם כמי שרחוקה מאוד מלעמוד באותן דרישות, ואף נוקטת במאמצים רבים כדי להסתיר מהציבור מידע הנוגע לבכיריה. ומה לגבי "הזכות החוקית" ו"בסיס הדמוקרטיה"? ובכן, כנראה שזה תלוי בשאלות כמו באילו מעשים מדובר ואיזה מידע חשוב באמת.
רשימה חלקית של מקרים כאלה מהשנים האחרונות עליהם דיווחנו בהרחבה כוללת למשל את סירוב משרד המשפטים לחשוף את שמות העיתונאים עמם נפגש פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, ואת המועדים בהם נערכו המפגשים. בתשובה לבקשת חופש מידע שהגשנו בעניין, טענו במשרד המשפטים כי שמות העיתונאים ומועדי הפגישות לא יימסרו “לנוכח ייחודיות השיח עמם המתאפיין ברגישות מיוחדת". עוד אמרו אז במשרד כי מסירת מידע פרטני “עלולה לפגוע בעבודת הרשות הציבורית ולשבשה, כמו גם להשפיע על העבודה העיתונאית באופן שגובר על האינטרס הציבורי במידע”.
במקרה אחר אותו חשפנו לפני כשלושה חודשים, משרד המשפטים סירב למסור פרטים על החופשה אליה יצאה המשנה לפרקליט המדינה ליאת בן ארי במהלך השימוע בתיקי ראש הממשלה, בטענה כי מדובר ב”מידע פנימי וסודי” שגילויו “מהווה פגיעה בפרטיות ולכן אסור בפרסום". בשנה שעברה, סירבו במשרד המשפטים לבקשת ארגון ‘לביא’ לקבל את יומנה המקורי של המשנה ליועמ”ש דינה זילבר, בטענה כי זהו “כלי ניהולי" במסגרתו “מוחלפים מסמכים, תכתובות ופרטי מידע שאין להם כל נגיעה או חשיבות לציבור. במקרה אחר, גלעד צוויק חשף ב’מידה’ את סירוב משרד המשפטים למסור את יומנה של אביטל שטרנברג, בכירה במחלקת הייעוץ המשפטי העוסקת בין השאר בסוגיית המסתננים, בתואנה כי היא “אינה נושאת בתפקיד בכיר מספיק” וכי מדובר במידע ש”אין לו נגיעה או חשיבות לציבור”.
ואם כל זה לא הספיק, בחודש ינואר חשף עקיבא ביגמן ב'ישראל היום' כי הנהלת בתי המשפט ניהלה במשך השנים האחרונות מאגר מידע סודי בשם ‘שרביט’, הכולל מידע אישי ורגיש על שופטים מכהנים ולא נרשם כחוק אצל רשם מאגרי המידע. ביגמן סיפר אז ל'מידה' כי "בהנהלת בתי המשפט בהתחלה הכחישו וטענו שאין בכלל שום מאגר כזה, ואחרי שפרסמנו לא הייתה להם ברירה אלא להודות. אתה בהחלט רואה דפוס חוזר של ניסיון להימנע מכל שקיפות".
ומה המשמעות האמיתית של הסתרת מידע מהציבור? בכתבה שפרסמנו לפני מספר חודשים ועסקה במגיפת צווי איסור הפרסום בישראל, עו"ד יצחק בם אמר כי "השאלה לפי הדין היא לא מה מעניין את הציבור, אלא מה חשוב שהציבור ידע כדי לגבש דעה מושכלת". לדבריו, "אם יש באמת מצב שנמנע מהציבור מידע שיכול להיות משמעותי, צריך לדעת איך לשרטט את הגבולות כך שניתן יהיה לחשוף מקסימום מידע תוך מינימום של פגיעה. אם אכן יש מידע כזה אז אני סבור שחייבים לפרסם. למשל, אם במקרה של תמלילי פרשת הרפז הקלטות מצביעות על ביצוע עבירה לכאורה של חלק מהמעורבים, אז ברור שיש עניין ציבורי רב בפרסום ההחלטות".
כל אלו כאמור מתרחשים דווקא במשרד המשפטים, זה אשר מעניק מדי שנה פרס לשקיפות שלטונית, ובמסגרתו פועלת גם היחידה הממשלתית לחופש המידע, אשר אמורה “לפעול לקידום שקיפות תורמת וחופש מידע אפקטיבי” ובין תפקידיה כפי שהוגדרו בחוק נמצאת “הגברת כמות ואיכות המידע שיפורסם לציבור באופן ייזום”. כדי להשלים לחלוטין את מעגל הצביעות, נגע מנדלבליט בסוף דבריו אתמול בחשיבות הרבה של מידע חופשי "לחיזוק אמון הציבור בשלטון". כמה אירוני אם כן שדווקא היועמ"ש ומשרד המשפטים עושים את הכל כדי להחליש עד כמה שניתן את מעט האמון הציבורי שעוד נותר. אם זכות הציבור לדעת היא הבסיס לדמוקרטיה, הרי שמנדלבליט עצמו חותר ללא הרף תחת אותו בסיס, ואנחנו בהחלט נזכור ונמשיך להזכיר זאת גם ביום "חג הדמוקרטיה" הבא.
וכך בדיוק המציא הסמול שרצח ישראלים זה בכלל שלום.
עכשיו הסתרת מידע זה שקיפות, שקרנית ומאיימת (עבירה פלילית!!!) זה משפט, אי חקירת שי ניצן (את התלונה הגישה עם ראיות עו"ד עוד כנרת בראשי, אשר ייצגה לדוגמא את א' בפרשת נשיא המדינה לשעבר משה קצב) זה שמירה על הציבור ובקיצור,
הסמול זה רק שקרים בכיסוי סיפורי רות דוד על דמוקרטיה.
נדמה לי שאתה מבולבל אחמד, את מנדלבליט מינה ביבי. וכעת כשהגולם קם על יוצרו אתה מאשים את השמאל? רק בימין…. רק בימין….
אני בטוח שאתה מבולבל, דניאל.
רק לך אכפת מי מינה את מי (את השבטיות המציא הסמול כבר כמה מאות שנים אחורה. מאז ומעולם ניסיתם לחלק קהילות לפי כל מיני מדדים מומצאים). חוץ ממך, לכל אדם בוגר עלי אדמות – מה שחשוב זה המעשים – כלומר, מי עשה מה ומדוע.
תודה שהוכחת, אפילו בלי לשים לב, בדיוק את הנוקדה הזו 🙂
ממתי ראש הממשלה ממנה את היועמ״ש?
פעם אחרונה שבדקתי זה מינוי של ועדה שראש הממשלה אינו חבר בה. בועדה זו יושבים שלושה משפטנים ושני פוליטיקאים ונדרש רוב של חמישה מה שאומר שזה מינוי פנימי של המערכת המשפטנית והפוליטיקאים יאלצו להתיישר בהתאם(בדומה למה שקורה בועדה למינוי שופטים).
אחמד אתה צודק במאה אחוז. וכול מה שכתבת אמת הוא. תמשיך ליכתוב ולהעמיד דברים על דיוקם.
#מנדלגייט
אתה בזיון לדמוקרטיה. חריג לדמדמוקרטיה
מנדלשליכט וחבר מרעיו בפרקליטות הם שורש הרע והשחיתות במדינת ישראל. יש צורך דחוף לקרקע את הפריבילגיה שלקחו לעצמם קומץ מושחתים ולהדבירם כמו שאר המזיקים.
בושה גדולה לכל מערכת. משפט שהפכה לזרוע שעוזרת לעבריינים להמלט ממשפט הציבור! חיבים לפרסם את קלטות הרשע
העם יודע בדיוק מי הוא אותו נבל מחבלבליט אבל אין דרך להוריד אותו מתפקידו
הוא ננפך ארדואן מס 2
צודק במאה אחוז.
יש פה דו פרצופיות וצחוק מחופש המידע חופש מידע רק בתנאי שזה לא שייך לפרקליטות ולבתי המשפט בושה למערכת ולמושחת ננדבלוף
שופט עליון משקר בשידור מזוז מני, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נימצאת בניגוד ענינים בכול מה שקשור ליצוג חברות הביטוח של בעלה כתבתו של קלמן. מנדלבליט שניסחט על ידי שי ניצן ביגלל קלטות מנדלבליט אשכנזי. אם היו נחספות קלטות אלו לא היה כתב אישום נגד ראש הממשלה. אלשיך הממד החמישי גנץ חברו של אלשיך הממד החמישי רם בן ברק הממד החמישי. פרשת הרפז מנדלבליט אשכנזי סגלוביץ ודודי כהן מדליפים לאשכנזי מיידע מתוך החקירה וכל אלו לדעתי מתחברים לרצון השמאל ששי ניצן וליאת בן ארי שיכים להם ומבינים שאת נתניהו לא ניתן לנצח בקלפי או אז מתחילות חקירות ותפירות תיקים תקדמיים נגד ראש הממשלה. חקירות שעולות למשלם המיסים שלוש מאות מליון ש"ח.
מנדלבליט מסתתר אחרי צווי איסור פירסום זאת ההוכחה כמה הוא מושחת וכמה המערכת המשפטית בכלל נגועה באי צדק בחוסר איזון וב"שמור לי ואשמור לך" (תיק רות דוד) והמשותף לכולם: אם לא ביבי לא חוקרים, שחיתות ונוכלות לשמה.
חופש המידע זה לכולם לא רק הדלפות מחקירות דאש ממשלה .
צריך לחקור את פרשת אשכנזי שהפכה להיות פרשת הרפז .
מריך לחקור את מנדלבליט על שיבוש הליכי חקירה והדלפה לחשוד העיקרי אשכנזי .
צריך לחקור את דודי כהן וסגלוביץ על עידכון מחדר החקירות לאשכנזי והעלמת ראיות של המסרונים מהטלפון של רונית אשכנזי וחקירה רשלנית של רונית .
פשוט עלבון לאינטלגנסיה ולמוסר הכי בסיסי. אין גבול לציניות הנוראה של מנדלבליט, ואלה המגבים אותו, הבגצ והפרקליטות. עד לאיזה רמת שפלוט חוגים אלה יכולים להגיע! בושה! בושה! בושה! לא יעזור לכם כלום הקלטות יפורסמו במוקדם והמוחק על אפם וחמתם של כל השקרנים והשופטים שעוזרים לעברים מנדלבליט!
אל תדאג, הקלטות יפורסמו מיד אחרי שיגמרו לערוך אותם כך שיתאימו למנדלבליט ושות׳ ויחולק לכל מי שצריך המזכר שיבהיר שכל מי שיטען לקיומה של גרסא אחרת יואשם מיד בהסתה והוצאת דיבה וירדף עד לכניעתו/השמדתו.
צודק במאה אחוז.
שוב דוגמה לסכנה הנוראית שנשקפת לכל מדינה שמשפטנים מנסים להשתלט עליה. אלו אנשים שהיוקרה שלהם, בניגוד לכל מקצוע אחר, מתבססת על היכולת לנצח את האמת. עו"ד מוצלח הוא זה שיוציא פושע לחפשי ותובע מוצלח הוא זה שיכניס חפים מפשע לכלא ורק במדינת ישראל, הפרקליט הבחיר ביותר במדינה ממלא את שני התפקידים הללו…
מי מסתתר מאחורי צווי איסור פרסום, מרהיב עוז בצביעותו ומסביר לנו על חשיבות השקיפות.
אין גבולות לצביעות ולשקר.
מחבלבליט נהפך לארדואן מספר 2
ועדת איתור ליועץ המשפטי – הרשות השופטת השולטת ברשויות האחרות
במדינת ישראל הצעירה חסרת מסורת שלטונית, ישנו פער עצום בינה לבין מדינות בעלות מסורת ארוכה יותר על תחומים ותפקידים של אנשי מפתח שלטוניים. ישנו חוסר בהירות לגבי הגדרות תפקיד ומכאן סמכות היועץ המשפטי ומכאן גבולות הסמכות בינו לבין התובע הכללי. לכן במדינתנו ובה בלבד היועץ פולש לתחום וגם עומד בראש התביעה. חוסר בהירות והבנת התפקידים משפיע גם על אופן בחירת המאיישים. שר המשפטים לשעבר צחי הנגבי מינה ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון בגמלאות מאיר שמגר. על פי המלצותיו של מאיר שמגר שהיה היועץ המשפטי לממשלה את היועץ צריכה לבחור ועדת איתור ליועץ המשפטי לממשלה ועליה להיות מורכבת מ:
1. שופט גימלאי של בית המשפט העליון ההמונה על ידי נשיא בית המשפט העליו. פרופ' דניאל פרידמן שינה מעט וקבע שהיו"ר יהיה שופט גמלאי לא בהכרח מבית המשפט העליון.
2. שר המשפטים או יועץ משפטי לשעבר הממונה על ידי הממשלה.
3. חבר כנסת הממונה על ידי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.
4. עורך דין הנבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.
5. איש אקדמיה המיומן במשפט ציבורי ובדיני עונשין הנבחר על ידי פורום ראשי פקולטות למשפטים של האוניברסיטאות והמכללות בישראל.
על לפחות ארבעה מכל חברי הועדה להסכים על כשירות המועמד. יש למנות יועץ הכשיר להתמנות לשופט בבית המשפט העליון – מאיר שמגר שאף ואף התמנה לבית המשפט העליון ולימים היה גם נשיאו. במדינות מתוקנות היועץ שהיא משרת אמון נבחר בדרך שהממשלה חפצה והיא יכולה להעזר במומחים על פי הבנתה ובכל מקרה איננה חייבת להצמד לתכתיבים קבועים כאלו או אחרים.
היועץ המשפטי לממשלה אמור לעבוד עם הממשלה למען קידום מטרותיה כלומר קידום מדניותה באופן חוקי ללא ניגוד לחוקים. היועץ המשפטי לממשלה אמור לעבוד יחד עם הרשות המבצעת ולא שום ראשות אחרת. אלא שעבודתו עבור נבחרי העם הרשות המבצעת זו לא בדיוק יוצאת לפועל. עצם היות הועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר מעידה על המלצותיה על כוחנות ועל שתלטנות בית המשפט. הרי הוא מתמנה על ידי שופטים כשבראשם ממליץ נשיא בית המשפט העליון. שר המשפטים שהוא לעיתים קרובות משפטן ולפעמים נענה לרצון הממסד המשפטי או לחליפין היועץ המשפטי לשעבר נוהג כזה לא נעשה במקרים אחרים. ברוב המקרים ליוצאי תפקיד אין אמירה לגבי מחליפיהם. עורך דין הממונה על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי דין – אלו מופיעים בפני שופטים ותלויים בהם ולא ילכו בניגוד להמלצות נשיא בית המשפט העליון. איש אקדמיה בתחום המשפט הנבחר על ידי פורום ראשי פקולות למשפטים. אלו גם כן מהווים חלק מהממסד המשפטי. הם מעוניינים שדלתות הממסד המשפטי תהינה פתוחות בפני בוגריהם אחרת אין טעם להכשרה שהם מספקים.
בנוסף לאישים המרכיבים את הועדה, ישנו גם התנאי שעל היועץ להיות לדעתם כשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון. תנאי אחרון זה כמובן גורם ליועץ להיות מונע לזכות במשרת שופט בבית המשפט העלין. תנאי זה כמובן גורם לו לעשות הכל בהתאם לרצון נשיא בית המשפט העליון. כל אלו כמובן גורמים לכך שהיועץ המשפטי כלל אינו נאמן לממשלה ולעם אלא לרצון נשיא בית המשפט העליו שפרושו שהוא שליח הרשות השופטת בתוך הרשות המבצעת. מכאן שהרשות השופטת קובעת את פעילותה של הרשות המבצעת. כיון שהיועץ גם עומד בראש התביעה, הרשות השופטת שלטת גם על התביעה!
רמאי משוחד ומושחת ונוכל מלידה
שני נוכלים עבריינים רמאים שקרנים ומושחתים בחסות החוק
תגובה ל12 ול13. נכון מאוד. נגד זה חייבים לעשות משהו במצב הנוכחי אין מי שיעשה נגדם משהו כי הכל במשפחה! לכן צריך שיקום גוף כפי שקיים בכל הדמוקרטיות התקינות. ישנו צורך דחוף בגורם שיפוטי בר סמכות הענשה על הפרקליטים והשופטים כאחד. נציגי העם צריכים להיות אחראיים על גורמי האכיפה. הצרה היא שאין מי שיעשה זאת כיון שאין בישראל מספיק מוסדות. לכן אין מוסד שישפוט את השופטים והתובעים. יש לנו כנסת קטנה שמספר חבריה 120. כבר מזמן מזמן אינה מספיקה לגודלה של המדינה. לא רק שהיא קטנה אלא חלקה אפילו אינה מתעניינת בשלום המדינה על תושביה. אלו הן המפלגות הערביות אשר בעודן מאיישות את הכנסת, הן מתנגדות לעצם קיום המדינה. כנגד החלטת הכנסת, בג"ץ פסל את החלטת הכנסת להוציאן אל מחוץ לחוק, כמובן מתוך דאגה לכנסת כדברי יצחק זמיר… גם אין לנו בית נבחרים גבוה שיפקח על הכל: על הכנסת ופיקוחה על הממשלה וגם כמובן על בית המשפט. יש צורך בפיקוח על שיעשה על ידי בית נבחרים גבוה כפי שנעשה במדינות אחרות. משכנו צריך להיות היכן שנמצא כיום בית המשפט העליון. בניין זה מתאים גם כיון שיש בו תאי אסורים לצורך מעצרים של גורמי אכיפה חשודים כפי שהם עושים לאזרחים. בינתיים על שר המשפטם לדאוג שהכנסת תפקח על הפרקליטות ותבחן את מעשיה.
האיש מושחת עד עפר האיש שנדחף על ידי שי ניצן להפיכה שילטונית על ידי כתבי אישום הזויים למערכת משפט מושחתת בעצמו מלא רבב תחמן הגיע הזמן שההמן יחשוף את מרכולתו הנגועה.ואולי יוכיח שבמקרה הזה הוא בסדר.. עצם עצימת עיניים של גורמי החוק בג"ץ והזב.. של הפרקליטות מראה לנו מדוע היה חשוב להגיע לבחירות אבל בג"ץ הבין שיבולע לפושעי המערכת המשפטית שהימין ינצח פסיקתו הייתה כפי שהייתה אחרת היו פוסקים אחרת לאור השינאה של העם ואי האמון במערכת הבינו פושעי בג"ץ וקראו את התמונה. מנדלבליט מושחת עד יסוד צריך להעמידו לדין וזה מה שיהיה יהיו בחירות